סעיד עותמאן ובניו בע"מ נ' סולאור טכנולוגיות בע"מ

החלטה

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין.

שניים הם התנאים הנחוצים לצורך עיכוב ביצוע פסק דין:

א.סיכויי הערעור.

ב.סיכויי השבת המצב לקדמותו.

לאחר שהוגשה תגובת המשיבה, הנני להכריע בבקשה.

כערכאה ראשונה אשר פסק הדין עליו הוגש הערעור יצא תחת ידיה, לא לי להכריע בסיכויי הערעור. הדברים אשר נכתבו על ידי בפסק הדין, נעשו לאחר שבחנתי את חומר הראיות והעדויות.

שוכנעתי, ובהתאם הכרעתי.

אשר על כן, הרכיב של סיכויי ההצלחה בערעור, אינו השיקול הרלוונטי מבחינת הערכאה הראשונה.

אשר לסיכויי השבת המצב לקדמותו, כאן שונים הם פני הדברים.

התובעת אשר זכתה בדין, הינה חברה בע"מ.

זהו גוף משפטי יציר כפיו של הדין.

גוף כזה, אינו בר חיות ממשית גם מבלי לבחון את מצבו הפיננסי הנוכחי.

מקובל עלי, כי קיימת סבירות לכך שהתובעת/משיבה תתרוקן מנכסיה ועל כן אם יתקבל הערעור, או חלקו, לא תוכל להשיב לנתבעת/מבקשת מאומה.

באיזון האינטרסים בין שני הצדדים דנן, מסקנתי כדלקמן:

עקרונית, אין מקום לעכב את ביצוע פסק הדין אשר ניתן כדין ולאחר שקילת ראיות ושמיעת עדויות.

ברם, כדי שהנתבעת/מבקשת לא תצא וידיה על ראשה, במידה ויתקבל הערעור או חלקו, אזי אני מחליטה להורות כי הנתבעת/מבקשת תפקיד בקופת בית המשפט ערובה בנקאית צמודה למדד הידוע היום, על מלוא סכום פסק הדין.

הערובה תישאר בקופת בית המשפט ולא תומצא לתובעת/משיבה אלא לאחר ובכפוף לתוצאות הערעור.

במידה והערובה תופקד כפי שהוריתי ובכפוף לכך, יעוכב ביצוע פסק הדין.

אני מקציבה לנתבעת/מבקשת שהות של 30 יום מקבלת החלטה זו כדי להפקיד את הערובה הנדרשת. עד אז יישאר צו עיכוב הביצוע הזמני על פי ההחלטה מיום 29.9.10 על כנו.